פסק-דין בתיק תע"א 3236-09

עניינה של תביעה זו הינו תשלום הפרשי שכר והשבה של  שכר עבודה אשר הופחת על ידי הנתבעת.

הרקע להגשת התביעה

1.         התובע הינו עובד בשירות הנתבעת-המועצה המקומית כסייפה (להלן: "המועצה") כמהנדס המועצה.

2.         תנאי עבודתו של התובע  הוסדרו בחוזה העסקה מיוחד (להלן : "הסכם בכירים"), ולפיו נקבעו תנאי העסקתו ודרגת השתכרותו בהתאם לטבלת דירוג שכר בכירים הקובעת את דרגות שכר הבכירים לפי גודל הישוב בו הם מועסקים.

3.         התובע משתכר בדרגת שכר 4, אך לטענתו בשל הגידול שחל במספר תושבי היישוב כסייפה (להלן: "היישוב") , החל מ- 6/06, הינו זכאי לדרגת שכר 5.

4.         ביום 24.5.07 התקיימה ישיבת מועצה ולנוכח מצבה הכלכלי של המועצה אישרה המועצה תוכנית הבראה לפיה יצומצמו הוצאותיה הכלליות, לרבות הוצאות שכר נושאי משרות סטטוטוריות(שכר בכירים).

5.         כחלק מיישום תוכנית ההבראה, החליטה הנהלת המועצה בישיבה שהתקיימה ביום 22.8.07, על קיצוץ בגובה של 5% משכר היסוד של ארבעה ממקבלי השכר הגבוה במועצה אשר התובע נמנה עימם.

6.         לאור החלטה זו של הנהלת המועצה פנה ראש המועצה לתובע ולעובדים בכירים נוספים בבקשה לקבל את התייחסותם בנוגע להפחתה הצפויה בשכרם.

7.         התובע ומזכיר המועצה השיבו במשותף לפנייתו של ראש המועצה והודיעו כי הינם מסכימים להפחתה בשכרם אף בשיעור גבוה יותר מהשיעור עליו החליטה הנהלת המועצה אולם התנו הסכמה זו בהעלאת דרגת השתכרותם לדרגה 5, בהתאם לטבלת דירוג שכר הבכירים.

8.         בצד התכתבויות התובע והמזכיר עם ראש המועצה בעניין ההפחתה בשכרם והעלאת דרגת השתכרותם (להלן: "ההתכתבויות") , נחתם הסדר הבראה בין המועצה לבין משרד הפנים (לציין כי הסדר זה נחתם מיד לאחר אישורה של תוכנית ההבראה במועצה ובטרם החלו ההתכתבויות), וכן נחתם הסכם בין המועצה לבין הסתדרות העובדים (להלן: "ההסכם") ובו נקבעו תנאי תוכנית ההבראה לרבות קיזוזים והפחתות בשיעור של 7%, משכר בכירים עליהם נמנה התובע.

9.         ההסכם בין הסתדרות העובדים לבין המועצה, קיבל תוקף של פסק הדין של בית הדין ביום 6.4.08 (על ידי כב' השופטת הופמן).

10.        משפניותיו של התובע להעלאת דרגת שכר לא נענו, ומאידך הופחת משכרו שיעור בגובה 7% (להלן: "השכר שהופחת") , עתר התובע ביום 16.11.09 להעלאת דרגת שכרו החל מחודש יוני 2006 וכן עתר הוא להשבת השכר שהופחת במסגרת הסכם ההבראה.

טענות התובע

11.        התובע טען כי החל מחודש יוני 2006 ועד היום, זכאי הוא, לקבלת שכר בכירים בהתאם לדרגה 5, המתאימה לגודל אוכלוסיית הישוב, וזאת לאור נתוני הלשכה לסטטיסטיקה ולפיהם מניין אוכלוסיית הישוב הינו בין 10,001- 20,000 נפש.

12.        התובע טען כי לאור האמור בחוזה הבכירים, הרי שהעלאת דרגת השתכרותו, אינה מותנית באישור ממשרד הפנים או המועצה.

13.        עוד טען התובע כי הסכם ההבראה שנחתם בין הנתבעת לארגוני העובדים, אין בו משום לחייבו שכן לא רק שלא היה צד להליך, אלא שבהיותו עובד המועסק בחוזה בכירים אין בסמכותו של ארגון העובדים בכדי לחייבו ואין חוקת העבודה חלה עליו, והוא אף אינו חבר הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

14.        עוד ציין התובע כי על פי טיבו של הסכם הבכירים, אין בסמכותו של כל ארגון לייצגו, ובוודאי שאין סמכות ורשות לנתבעת להתחייב בהתחייבות הפוגעת בתנאי שכרו.

15.        עוד הוסיף וציין התובע כי לא הייתה כל הסכמה מצידו להפחתת שכרו, והפחתה זו נעשתה על ידי הנתבעת באופן חד צדדי, ומבלי שהייתה לה סמכות לעשות כן.

17.        בנוסף טען התובע כי מאחר והנתבעת שללה את הצעתו להעלאת דרגת השתכרותו כתנאי להפחתה בשכרו , הרי שהצעתו להפחתת השכר לא השתכללה לכדי חוזה מחייב.